היפופלזיה בשיניים היא מום התפתחותי בשכבת השן החיצונית של שיניים חלביות וקבועות המתרחש בשלב הנחת המטריצה האורגנית.
אמייל השן דק יותר ולפעמים גם מחורץ, ומלווה בהופעת כתמים בצבע לבן או צהוב. מבנה השן הינו חסר בגלל אמייל דק מהרגיל, וניתן לראות בורות, חריצים או רק חלקים חסרים בכותרת השן.
כיצד נגרמת היפופלזיה בשיניים?
היפופלזיה בשיניים נגרמת בשל מחלה סיסטמית של האם במהלך ההיריון בזמן היווצרות כותרת השן, או בשל הפרעה מקומית, כגון זיהום, חבלה, הקרנות, מורסה דנטלית. פגיעה רק בשן אחת או בשתי שיניים סמוכות מרמזת על בעיה מקומית (נרכשת), בעוד שפגיעה ברב המשנן, מרמזת על בעיה מולדת.
פגיעה אחרת היא היפומינרליזציה בשיניים – ירידה בהסתיידות של תוכן האמייל, כאשר הפגיעה טווח הפגיעה נע מאמייל קשה מספיק כדי להעניק לשן מראה שקוף עד למצב של אמייל רך.
ביטוי של היפומינרליזציה הוא – (Molar Incisor Hypo-mineralization) MIH תת-הסתיידות של האמייל באחת או יותר מהטוחנות הקבועות הראשונות, ולעתים קרובות גם בהפרעה קלה בחותכות הקבועות. הפגיעה נובעת משילוב של הפרעות גנטיות וסביבתיות כגון דלקות אוזניים, גרון, מחלות וירליות בשנה הראשונה לחיים, ויש הטוענים שאפילו טיפול אנטיביוטי בשנים הראשונות לחיים.
בשיניים הפגועות האמייל הוא בעל כתמים לבנים, צהובים או חומים עם שוליים ברורים, וקיימים הבדלים בקושי, בנקבוביות ובתכולת המינרלים בתוכו. שיניים אלו הן מאוד שבירות, רגישות יותר לפגיעה ע"י חיידקים הגורמים לעששת, ומלוות ברגישות וכאב אפילו בזמן צחצוח שיניים. במקרים חמורים השיניים עלולות אפילו להישבר.
שכיחות באוכלוסייה
הופעת היפופלזיה נעה בין 3%-44% באוכלוסיות השונות וחומרתה משתנה בין מטופלים ואפילו בין השיניים הפגועות באותו מטופל. קצב התקדמות העששת בשיניים הפגועות מהיר הן בגלל ההיפומינרליזציה וחשיפת הדנטין, והן בגלל ההימנעות של המטופלים מצחצוח הגורמת להצטברות רובד על פני שטח השן מחוספסים, יותר קשים לניקוי.
הכתמים על השיניים ייראו במהלך פעילויות חברתיות (דיבור, חיוך) ועלולות להשפיע על הביטחון העצמי של הילד. בזמן טיפול שיניים קשה לעתים לאלחש באופן מלא את השיניים הללו, ולכן ילדים אלו סובלים מחרדה מטיפול שיניים בשכיחות גבוהה יותר.
התנהלות טיפול שיניים במטופלים עם היפופלזיה בשיניים
רופא השיניים מבצע ציפוי הגנתי על השיניים, להפחתת הרגישות ולחיזוק זגוגית השן, במקרה של עששת או שבר יש צורך לבצע שחזור של השן.
כמו כן, רופא השיניים מחנך למניעה באמצעות הקפדה על תזונה בריאה, הימנעות מצריכה תכופה של חטיפים או משקאות ממותקים בין הארוחות, והדרכה בצחצוח את השיניים פעמיים ביום, באמצעות משחת שיניים המכילה כמות מתאימה של פלואוריד.
מומלץ חיזוק השיניים בטיפול ביתי, באמצעות מוס לשיניים (Tooth Mousse- GC ) המכיל רכיב של חלבוני החלב הטבעיים המסייעים בחיזוק שיניים בעלי זגוגית מוחלשת. מאחר שהיווצרות האמייל נמשכת תקופה ארוכה, וההפרעה המערכתית או המקומית שגורמת להיפופלזיה או להיפומינרליזציה מתרחשת בזמן מסוים, נפגע בשן רק החלק של האמייל הנוצר באותו הזמן. הכרת ההתפתחות הכרונולוגית של שיניים נשירות וקבועות תאפשר להסיק ממיקום הפגם, את הזמן המשוער בו התרחשה הפגיעה.
יישור שיניים עם היפופלזיה
בשני המקרים הנ"ל – יישור שיניים עם טבעות עלול להחמיר את הפגיעה בשיניים. אמנם טבעות בשיניים המודבקות על השיניים אינן גורמות לכשעצמן לעששת, אבל להיגיינה אוראלית לקויה סביב הטבעות.
בנוסף, יכולה להיווצר דלקת חניכיים המתבטאת בנפיחות החניכיים ודימומים במהלך צחצוח. לעיתים מתקדמים הנזקים בחניכיים לכדי נסיגת חניכיים או אובדן של עצם. צחצוח נכון, במיוחד בשולי הטבעות, ושטיפות יומיות המכילות פלואוריד, משפרים את ההיגיינה ומקטינים את הסיכון לנזקים לאמייל ולחניכיים.
טיפול על ידי שיננית (לניקוי ופלואורידציה), 3-4 פעמים בשנה המשולב עם ביקורת רופא השיניים, הם אמצעים נוספים להקטנת הסיכון לפגיעות אלו. אם לא ניתן להשתלט על מחלת החניכיים, הטיפול האורתודונטי מופסק. לפיכך, יישור שיניים בטבעות מצריך תשומת לב רבה ומעקב רציף אחרי היגיינת הפה של המטופל, ויש בו חשש של פגיעה בשן או חשש להפסקת הטיפול האורתודונטי מבלי שהסתיים. נזקים אלו העלולים להתרחש במצבים של קושי בהקפדה על היגיינה, קל וחומר בשיניים בעלות סיכון מוגבר לעששת ולמחלת חניכיים כמו בהיפופלזיה בהן שכבת האמייל פגועה בכלל, ובמהלך גשר בשיניים בפרט בגלל הקושי בהשגת היגיינה.
בת 12, היפופלזיה והיפומינרליזציה בשיניים קדמיות עליונות, לפני ואחרי גשר שקוף
לעומת זאת, יישור שיניים בלתי נראה עם פלטות שקופות מאפשר צחצוח שיניים יעיל. המטופלים מקפידים על צחצוח שיניים לפחות פעמיים ביום, ונשמרת היגיינת פה מצוינת בזמן יישור השיניים השקוף. הילדים מקפידים מאד על צחצוח אחרי כל ארוחה, ואפילו אחרי הארוחה בבית הספר. יתרה מזאת, פעמים רבות היגיינת השיניים במהלך היישור השקוף טובה יותר אפילו בהשוואה להיגיינה בהתחלת הטיפול, והיא מבטיחה מניעה של עששת ומחלות חניכיים באוכלוסייה בכלל, ובשיניים עם פגיעה באמייל בפרט. ההיגיינה המתקיימת ביישור השיניים השקוף לצד יתרונות נוספים של היישור השקוף הודות לאסתטיקה מצוינת, לנוחות השימוש וחוסר כאב, ומשך הטיפול הקצר, הופכים אותו לבעל יתרון בולט על פני הגשר המודבק למטופלים בכלל ולבעלי היפופלזיה והיפומינרליזציה בשיניים בפרט.
נכתב על ידי:
פרופ' שמואל עיני בוגר הפקולטה (בהצטיינות) לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים משנת 1983. בוגר תוכנית ההתמחות באורתודונטיה בפקולטה לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים ובעל תואר מוסמך במדעי רפואת השיניים (בהצטיינות) משנת 1994. כיום משמש כמנהל המחלקה ליישור שיניים במרכז הרפאי לגליל, נהריה. לשעבר יו”ר האגודה האורתודונטית בישראל, ויו”ר לשעבר של ועדת הבחינות של הועדה המקצועית לאורתודונטיה מטעם משרד הבריאות. בתפקידיו הקודמים היה מנהל ההתמחות ליישור שיניים בביה”ס ללימודי המשך בבי”ח רמב”ם בחיפה ומנהל המחלקה ליישור שיניים בבי”ח תל השומר.
