מה בין רסן לשיניים ועקירות שיניים

ברב המקרים מיישר המומחה ליישור שיניים את השיניים ללא עקירות שיניים קבועות. שיטות טיפול שמרניות באמצעות רסן, או עיצוב מחדש של אזורי נקודות המגע של השיניים (interproximal reduction) הן נפוצות מאד. כיום התווספו פתרונות טכנולוגיים מודרניים ובהם הפנדולום, מכשור בנעילה עצמית, יישור שיניים מהיר ושתלים אורתודונטים שמצמצמים עוד יותר את הצורך בעקירות. יחד עם זאת, במקרים מסוימים עקירות שיניים הן בלתי נמנעות להשגת תוצאות מוצלחות של יישור שיניים.

הרתיעה מעקירת שיניים ברב מקרים נובעת אצל המטופלים והרופאים מסיבות שונות. בעוד שמטופלים רבים חוששים שלא בצדק מקושי או מסכנה הכרוכה בעקירת שיניים (בעוד  העקירות אינן כואבות ולחלוטין אינן מסוכנות), הרי האורתודונט מעדיף לעומתם טיפול ללא עקירות מתוך רצון לשמור את הרמונית הפנים תוך שימוש בטכניקות טיפול שמרניות. שיטות שמרניות ליישור שיניים: רסן לשיניים- זהו מכשיר חיצוני המחובר אל שתי טבעות המודבקות על השיניים האחוריות ודוחף אותן אחורנית. הרסן יעיל בעיקר לפתרון ליקוי סגר של בליטה השיניים קדמיות או חוסר מקום (צפיפות) בלסת. הפנדולום הוא מכשיר פנימי המודבק בלסת העליונה ומורכב מקפיץ שדוחף את  השיניים אחורנית ומסוגל  לקצר כמעט בחצי  את זמן  ומשך הרכבת הרסן!  שתל אורתודונטי הוא בורג המוכנס באופן זמני במהלך יישור השיניים ללסת המטופל בהליך פשוט וקצר של הרדמה מקומית. דחיפת  השיניים תוך השענות  על השתלים אינה מצריכה רסן ומקלה מאד על המטופל.

רסן לשיניים - ד"ר שמואל עיני

עקירות שיניים נדרשות כאשר השיניים בולטות או מוטות קדימה וקושי בסגירת השפתיים ובמראה פרופיל פנים עם שפתיים בולטות. בנוסף  עקירות מאפשרות תיקון, התאמה או מיסוך יחסי סגר לקויים כמו שיניים עליונות בולטות ביחס לתחתונות במבוגר, ובמצבי צפיפות משמעותית  של השיניים כאשר לא מומלצת הרחבת קשת השיניים. עקירות מבוצעות גם לתיקון קו אמצע. בכל המצבים אלו, הימנעות מעקירות עלולה להביא לטיפול לא מוצלח ולחיוך לא אסתטי.  לסיכום, יש לזכור שלכל שיטת יישור שיניים קיימים סיכונים וסיכויי הצלחה, וכן יתרונות וחסרונות. מצד אחד אנו רוצים להימנע מעקירת שיניים בריאות, ומצד שני ברצוננו לשמור על בריאות השיניים והחניכיים ולהשיג תוצאה אסתטית ויציבה ככל הניתן. ברוב המקרים אין צורך לעקור שיניים לקבלת התוצאה הרצויה. ההחלטה על עקירות תלויה בליקוי הסגר הפרטני, בתוצאה הסופית הרצויה, בבריאות השיניים הקיימות ובגישה הטיפולית של הרופא. הגישה המקובלת שלי כמומחה ליישור שיניים בעל ותק של מעל עשרים שנה, היא להימנע מעקירות שיניים ככל שניתן, שכן ברב המקרים קיימת אפשרות לבצע  יישור שיניים מוצלח ללא עקירות תוך רצון להימנע מפגיעה בהרמוניית הפנים. בדיקה אורתודונטית ראשונית המומלצת כבר בגיל שמונה שנים מאפשרת לרופא לתזמן את  הטיפול האופטימלי השמרני המתאים לכל ליקוי סגר כמו הרחבת לסת, שומרי מקום וכו.

נכתב על ידי:

פרופ' שמואל עיני בוגר הפקולטה (בהצטיינות) לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים משנת 1983. בוגר תוכנית ההתמחות באורתודונטיה בפקולטה לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים ובעל תואר מוסמך במדעי רפואת השיניים (בהצטיינות) משנת 1994. כיום משמש כמנהל המחלקה ליישור שיניים במרכז הרפאי לגליל, נהריה. לשעבר יו”ר האגודה האורתודונטית בישראל, ויו”ר לשעבר של ועדת הבחינות של הועדה המקצועית לאורתודונטיה מטעם משרד הבריאות. בתפקידיו הקודמים היה מנהל ההתמחות ליישור שיניים בביה”ס ללימודי המשך בבי”ח רמב”ם בחיפה ומנהל המחלקה ליישור שיניים בבי”ח תל השומר.

התקשרות דילוג לתוכן